בבא בתרא קלא - ב' בחשון, 3 בנובמבר

דף יומי לנשים - הדרן

הדף היום מוקדש ע"י אביבה אפלמן לע"נ פלורנס אפלמן.

רבא שואל האם היתרו של רבי יוחנן בן ברוקה לאב להעדיף בן אחד על פני האחרים הוא רק כשאומר זאת בשעת מיתתו או אפילו כשהוא בריא. רב משרשיא עונה מברייתא שבה רבי נתן הבבלי הקשה על רבי יהודה הנשיא על כך שהמשנה בכתובות נב: העוסקת בהתחייבות הכתובה לבנים הזכרים של האישה (כתובת בנין דכרין), נראית כדעתו של רבי יוחנן בן ברוקה. מכיוון שהמקרה התייחס לאדם בריא (בכותב נכסיו לבנים מסויימים בשעה שהוא בריא), ברור שרבי יוחנן בן ברוקה התייחס בדעתו גם לגבי אדם בריא. יש דיון נוסף בין אביי ורב פפא בנוגע לתוכן הברייתא והשאלה מדוע רבי יהודה הנשיא ענה לקושיית רבי נתן דווקא כפי שענה ולא הציע תשובה אחרת.

אם אדם כותב שהוא נותן את כל נכסיו לאשתו, או לבנו הגדול, או לבנו הקטן, או לאדם זר כלשהו, האם יש להבין זאת כפשוטו, שהוא נותן להם את כל הנכסים במקום לתת לכל בניו, או שמא מניחים שהתכוון רק למנות אותם כאפוטרופוס על צוואתו וכתב זאת באופן כזה כדי שמקבלי ירושתו יכבדו את האפוטרופוס? מה ההבדל בין המקרים השונים שמביאים?